הבית של חגית ומשה - 6/18
מה קורה כשאני משפצת? הבנות מתחילות להתעניין..
מבינות במה מדובר ואומרות לא אחד גדול!
בעלי, בהתחלה שקט, תומך, ואז מגיע יום השיפוץ.
מגיעים 3 טכנאים עם בעיות לוגיסטיות של חשמל, ניקוזים ובעיקר המון הריסה לכלוך ולבן בעיניים. דקה לפני, כשאני מבינה במה זה כרוך, אני מקבלת רגליים קרות, כמעט יורדת מהעניין כי כולם חושבים שהשתגעתי והבית מדוגם ויפה. אבל אז מגיע איש מקצוע תותח ואומר לי: "חגית תעשי מה שאת אוהבת - אני כאן בשבילך". ואז אני מביטה בו שמחה ומייד אומרת: "קדימה תתחילו לשבור". פתאום הייתי במקום שלכם החסר ביטחון והתחזקתי בשניה. הוא אמר לי: "את.. את מפחדת? את הורסת בתים ובונה מחדש מתשוקה. לעצמך את מוותרת?" אז היו ימים קשים. הרמתי את בעלי מהבאסה. הוא אמר שאני משוגעת.. ואילולא אני, שכל כמה שנים מעדכנת, הוא היה חי בשלום עם הריהוט והצבעים שלפני 13 שנה כשרק בנינו את הבית.. לפני היותי מעצבת. אני משתפת אתכם בתוצאה. ואני שמחה ומאושרת שלא ויתרתי ושעודד המלך נתן לי את הפוש הסופי. כל אחד צריך מישהו שיעמוד מאחוריו.
לחיי תשוקה לעיצוב וחלומות שמתגשמים. יש לי סופסוף אחרי 13 שנה תעלת מיזוג חשופה גם לעצמי. יש לי ירוק מטורף בקירות. יש לי נגיעות של פודרה. יש לי קיר אקסל.. שציירתי במו ידיי.
יש לי שמחה בלב. עד הפעם הבאה.
ונשבעת לכם שאני מרגיעה. אחרת אני ברבנות.
שנה בריאה ויפה חברים!