הבית של שונית ויאיר
ביום שהיא התקשרה לסגור איתי, אמרה: "האמת חגית, הצצתי באתר שלך, את לא הכי כפרית בסגנון העיצובי שלך.
ראיתי עוד 2 מעצבות שהן לגמרי בסגנון הזה, אבל החיבור איתך היה מיידי" 🙂
היא הכי חרוצה שיש. היא כל כך יפה, מבפנים ומבחוץ. מלאת חיוניות ושמחה.
כבר בפגישת הכרות היא פתחה מחברת והתחילה לכתוב כל מילה שיצאה לי מהפה באשר לשיפוץ. מאז היא מילאה מלא מחברות עם דבריי, כל פעם התנצלה שיש לה הפרעת קשב והיא חייבת שהכל יהיה כתוב ומסודר. קבוצת הווצאפ שלנו געשה ורעשה.
צחקנו, התעצבנו, התלבטנו, התחבקנו ובעיקר עפנו יחד. השיפוץ תואם בשיא הדיוק לחופשת הקיץ. היא גננת, כך שהחופשה השנתית שלה התמקדה בפרויקט הכל כך מסועף הזה. נגענו בהכל. חוץ ופנים. היא ישבה על כל אחד מאנשי המקצוע לעמוד בלוחות זמנים וניצחה על התזמורת המופלאה באופן מעורר השראה. אם היא לא הייתה מאוהבת במקצוע שלה, הייתי חוטפת אותה להיות מנהלת הפרויקטים שלי 🙂.
בעלה, הכי מקסים שיש, איש עבודה מסור, בן זוג ואבא משגע, שבערבים כיבד אותי בכוס יין ונתן לי להרגיש הכי בבית שיש, עמד מאחורינו באופן מלא ותומך. נגענו בחללים רטובים, תשתיות, מטבח, פרקטים , תאורה ועוד.
בתהליך לחוץ, אינטנסיבי ומסודר, לתחושתי הבאנו את הבית למקסימום שלו. בית שתואם בסגנונו בול את האנשים החמים והקסומים האלה. אני זוכרת שבוקר אחד היא התקשרה וסיפרה לי שאתמול בערב כשעלתה לישון, בעלה אמר לה שעוד מעט הוא יצטרף, הוא רוצה להישאר עוד קצת ולהינות מכל היופי הזה 🙂.
